שמאי רכוש מיקי קרבצ'יק
החל משנת 1999 מיקי קרבצ'יק משמש שמאי רכוש (אלמנטרי), מהנדס אזרחי ושמאי מקרקעין עצמאי – בבעלותי חברה המבצעת חוות דעת הנדסאיות ושמאיות.
במסגרת עבודתי רבת השנים בתחום הבניה כמהנדס אזרחי, כשמאי וכבורר, צברתי ניסיון רב ובקיאות בתחום הבניה והרכוש בפן המקצועי תוך הקפדה והסתמכות בשיקול הדעת ובכושר השיפוט. בין היתר אני משמש מומחה מוכר ע"י בתי המשפט ומתמנה על-ידי שופטים למתן חוו"ד הנדסיות.
תחומי עבודתי מגוונים ביותר וכוללים: הכנת חוות דעת הנדסיות ושמאיות, בעיקר חוות דעת כשמאי רכוש בנושאי נזקי מים, נזקי אש, ליקויי בנייה, ניהול ופיקוח על עבודות קבלניות בעבור יזמים, בקרת תכניות וטיב בנייה, ניהול משא ומתן עם קבלני משנה, הכנת מפרטים, בדיקת מפרטים והתאמתם לחוק תכנון ובניה, שמאות נכסים לרבות שמאות שכירות, ירידות ערך נכסים , טיפול בשינוי דיירים ואישור שינויים.
כמו כן עורך חוות דעת לשיקום נזקים והכנת מפרטי שיקום לחברות הביטוח, חוות דעת הנדסיות לאיכות בנייה ופיקוח על תיקוני קבלנים, חוות דעת בבטיחות.
במסגרת עבודתי אני נותן חוות דעת לפרטיים, מוסדות, חברות ביטוח, חברות בניה, בתי משפט ועוד.
מהי שמאות ?
לשמאות קיימות קטגוריות רבות. השמאות כוללת: שמאות רכוש, שמאות נזקים כתוצאה מאש, מים, נזקי רכוש, נזקי צנרת לביטוח, שמאות אלמנטרית, שמאות מקרקעין, שמאות רכב.
מהו שמאי רכוש ?
שמאי רכוש עוסק בהערכת הרכוש הקיים, בהערכת נזקים לרכוש הנגרמים בד"כ כתוצאה מהצפה, מנזקי מזג אויר קרי, סופה וסערה או כתוצאה משריפה, או מאובדן.
פונקציה נוספת היא שמאות של חברת ביטוח. תפקיד השמאי במקרה זה הוא הערכת שווי לביטוח, או לחילופין בעת הערכת נכס למכירה וכדומה.
שמאי רכוש (אלמנטרי):
- שמאי רכוש (אלמנטרי) – חבר איגוד שמאי האש בישראל.
- מוסמך ובעל התמחות של חברת Flir לצילום תרמי.
מיכאל הנדסה הוקם בשנת 1999 בבעלותו וניהולו של מיכאל קרבצ'יק
מהנדס אזרחי:
- תואר ראשון (B.Sc)- בהנדסת אזרחית בטכניון, התמחות בפרויקט מורחב בקונסטרוקציות.
- תואר שני (M.Sc) – בהנדסת אזרחית בטכניון, התמחות בניהול הבניה ובקרת האיכות.
- רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים – מספר רישיון 107651.
שמאי מקרקעין:
- שמאי מקרקעין מוסמך, מטעם מועצת שמאי המקרקעין – מספר רישיון 1355.
- מומחה מטעם בית המשפט בתחום ליקויי בנייה ושמאות מקרקעין.
מיכאל קרבצ'יק הוא שמאי רכוש החבר באיגוד השמאים בישראל ונחשב לאחד מהמוערכים בתחום.
לפניכם טיפים מועילים לכל סיטואציה בה תצטרכו לפנות לשמאי רכוש על מנת לקבל את מלוא זכויותיכם:
טיפול בנזק – הצורך במהנדס בניין:
לא תמיד מוכנה חברת הביטוח להכיר בנזק הנגרם כתוצאה מאירוע ביטוחי ולעתים קרובות אף מחפשת דרכים להימנע מתשלום למבוטח.
טיפול בנזק מתחיל ברוב המקרים בפנייה לסוכן הביטוח של המבוטח, שפותח קריאה. כשאין למבוטח סוכן, המבוטח יפתח את הקריאה ישירות בחברת הביטוח. בעת פתיחת התביעה קיימת חשיבות רבה לנאמר אודות האירוע, היכול להביא לאישור התביעה או לדחייתה.
שמאי רכוש – נזקי מים:
בפני מבוטח שמבחין בקילופים בקירות עומדות שתי אפשרויות טיפול:
- להזמין שרברב פרטי שיבצע תיקון נקודתי. לאחר מכן יוזמן שמאי רכוש של חברת הביטוח שייתן הנחיות להמשך טיפול. זו האפשרות המומלצת יותר, שכן שמאי הגון לא יקבע שהכל תקין. לכן רצוי להתייעץ עם שמאי פרטי ולוודא ביצוע בדיקת מאתר על מנת לקבוע את התיקון המומלץ, ואף להיעזר במהנדס בניין.
- המבוטח יוכל להזמין חברת שירות המוגדרת בפוליסה. במקרים רבים היא תנסה לחסוך בעלויות לחברת הביטוח, וכך תתחיל מלחמת התשה בין הצדדים: יישלח שרברב מטעם חברת הביטוח שיקבע שמדובר בבעיית איטום שאינה מכוסה בפוליסה. הרטיבות תימשך ותתפשט בכל הבית.שוב יגיע השרברב ויתקן דליפה מצנרת מים, ישאיר את האריחים פתוחים באזור התיקון על מנת שהמקום יתייבש בייבוש טבעי. במקרים שבהם הפוליסה קובעת תיקון באמצעות חברת השירות, הייבוש הטבעי לא פותר דבר. רצפת הבטון ספוגה במים וגם הקירות. בגלל השיהוי וחוסר הטיפול מתפשטת רטיבות בתשתית החול או השומשום והבטון נרטב.
הקילופים ניכרים כבר בכל מקום. רוב המבוטחים אינם מבינים בנזקי מים וייאלצו לחיות עם רטיבות שמתאדה בתוך הבית, גורמת למחלות שונות, יוצרת עובשים ופטריות, וכן פוגעת בריהוט הסמוך לקירות. אחרי חצי שנה של התשה ועוגמת נפש יגיע "מפקח", שיקבע שיש לבצע בדיקות רטיבות משקלית לחול המילוי.
לפעמים החול מתייבש באופן "טבעי" ומגיע לרמה תקנית של מתחת ל 6%- , ואז נאמר למבוטח שהכל יבש ) רטיבות של 6% היא הרטיבות המשקלית המותרת לקבלן שמרצף בית חדש ( אך זוהי הטעיה ומצג שווא. מאיזו רטיבות משקלית יש להחליף את התשתית שמתחת לאריחים?התשובה אינה חד משמעית ונדרשות בדיקות משלימות של לחות יחסית מעל לפנלים. התייחסתי לרמת רטיבות משקלית לחול של 6% , התקן לשומשום הוא 3% .
אגב, התקן מתייחס לתשתית שתהיה בבית חדש שנבנה ואינו מתייחס לבית שעבר אירוע של הצפה. במקרה של פרקטים, הרטיבות המשקלית המותרת היא 2% . כאמור, בדיקת רטיבות משקלית איננה מדד חד משמעי לקבוע האם יש להחליף את המצעים או לא. קילופים בקירות עלולים לנבוע ממים שנספגו ברצפת הבטון ובתחתית הקירות ובינתיים החול התייבש, כך שהבטון והקירות לא יבשים וממשיכים להראות סימני רטיבות וקילופים גם שנה לאחר שהחול יבש.
הרטיבות המשקלית של חול המילוי יכולה להוות מדד משלים לבדיקת לחות בקירות מעל לפנלים. מדוע חשוב במקרה של הצפה להתייעץ עם מהנדס?כדי לבדוק את הרמה המשקלית של חול המילוי ולבדוק את הלחות הקיימת בקירות מעל לפנלים.
רק לאחר בדיקה של שני משתנים אלו יהיה אפשר לקבוע אם צריך לטפל בתשתית שמתחת לאריחים ובאיזה אופן.
לקריאה נוספת בנושא שיקום נזקי מים כנסו לכאן.
נזקי אש:
בנזקי אש הטיפול פשוט יותר. השמאי לרוב מזמין קבלנים,מקצתם מגיעים למקום גם ללא הזמנה. השמאי מטעם חברת הביטוח מבקש מהקבלנים להכין מפרט או הצעת מחיר או שהשמאי יכין מפרט בסיסי ומקוצר רק לשם מתן הצעת מחיר.
בעת אירוע שריפה ואם מדובר בנזק הגבוה מ 150-100- אלף שקלים נהוג להזמין מהנדס, אם קיים חשש לנזק לקונסטרוקציה, אף שמרבית המהנדסים העוסקים בענף אינם קונסטרוקטורים. בעיקרון גם מפרט הנמוך מ 100- אלף שקלים רצוי שיוכן בידי מהנדס. חשוב לתת הנחיות נכונות של ניקוי והסרת הפיח שמתפשט וחודר לכל מקום כגון מערכות החשמל, צינורות מתעלים בקירות, ארונות מטבח ועוד.
לכן חשוב להתייעץ עם שמאי פרטי ורצוי מהנדס כדי להכין תביעה מסודרת לחברת הביטוח, כזו שתכלול מפרט כמויות מדויק, ולא מסמך כללי שמכין השמאי מטעם המבטחת.
לקריאה נוספת בנושא שיקום נזקי אש כנסו לפה.
נזקי ביוב:
בהצפה של ביוב, את התכולה יש לפסול על הסף. אם התשתית של המצע נרטבה ולו מעט יש להחליף הכל, כולל הריצוף. אם התשתית לא נרטבה כלל אין צורך להחליף. לא מבצעים ייבוש מצעים בעת הצפה של ביוב.
אם אין ודאות שהיתה הצפה מביוב, מהנדס או שמאי פרטי יוכלו לשלוח דגימת חול למעבדה ייעודית של סולפטים, שתוכל לקבוע את כמות הסולפטים והזיהום בחול. כמו כן אפשר לבחון זיהומים של בקטריות בקירות או בתשתית.
לסיכום:
בעת אירוע ביטוחי חברת הביטוח ממנה שמאי, אולם חשוב לדרוש ליווי של מהנדס העוסק בתחום הנזקים לטיפול יעיל ונכון.